במסע הקריאה / שיר

מאת: תמר שמיר

גבוה ההר נוסק לשמים,
רוצים הילדים את פסגתו לכבוש,
יש ילד שעל ג'יפ מפואר מגיע,
נוסע בקלות, מאמיר לפסגות.
ילד אחר מדווש על אופניים
מתאמץ, מתייגע לעלות.
וילד שונה אל ההר עולה
עם אופניים חשמליות משוכללות.
יש ילד והוא צועד ברגליו,
כל פסיעה מדודה מאומצת,
ויש ילד שעולה את ההר ממש בזחילה,
מרגיש כל אבן נגף.

פוסעים ילדינו המתוקים במסע הקריאה,
את ההר צריכים הם לכבוש,
כל ילד קיבל מהבורא ברחמיו
כישורים, יכולות, מתנות.
יש ילד הקולט את הקריאה בזריזות
נהנה מכל רגע של קריאת סיפור
יש ילד שמתקשה לזכור,
צריך להתאמץ בכל תנועה, כל אות.
יש ילד שהקשב קפץ לו וברח
ובשביל לגמור שורה הוא ממש נאנח
יש ילד שהראיה אצלו לא בדיוק 6/6
ועם האותיות והניקוד משהו משתבש…
יש ילד שקשה לו צלילים לשלוף
ומסע הקריאה הרבה יותר ארוך.

בואו נעריך כל צעד כל פסיעה
נעודד את הילד "באשר הוא שם"
ניתן לו כלים, כוחות יכולות
נסייע בידו את ההר לעלות
כל צעד הוא ניצחון קטן כך נעודד
ועוד נזכה לראות פירות צומחים הייטב!

כמה מילים בעקבות השיר…

בס"ד זיכה אותי בורא עולם להיפגש עם הילד שנוסע על ג'יפ אם זה כשלימדתי קריאה בכיתה א' וראיתי את קצב הקליטה המהיר של ילדה שב"ה יש לה את הכלים, נפגשתי עם תלמיד שנוסע על אופניים אם זה התלמיד שיש לו יותר יכולות אך עדיין הקריאה דורשת ממנו מאמץ גבוה יותר, נפגשתי עם תלמידה שנסעה על אופניים חשמליות, בהתחלה התקשתה אבל כשעלינו על מוקד הקושי התחילה לדהור למעלה בקלילות, נפגשתי גם עם זה שזוחל, וניתן לומר שזה היה כואב. בכל מפגש עם תלמיד חדש נדרשתי לקבל כלים חדשים, כי כל אחד הוא עולם מלא והדרך שלו שונה, כך מצאתי את עצמי מתחדשת ומגוונת את ארגז הכלים שלי כך שיהיה מתאים לכל תלמיד באשר הוא, לאחר כמה שנים טובות של שיפור וחידוד הכלים זיהיתי שיש כאן דפוס עבודה שחוזר על עצמו עם כלל התלמידים, לכל תלמיד אפתח יותר חלק אחר, אחדד יותר נקודות שמתאימות לו אבל בגדול, צורת העבודה שקידמה את כל סוגי התלמידים היא מאוד מסוימת, את צורת העבודה הזו זיכה אותי ה' ברחמיו לשכפל אם זה בערכה להקניית הקריאה, אם זה בקורס על השיטה וכן הלאה כדי שכל אימא שצריכה כלים לקדם את הילד שלה תוכל לקדם אותו בנקל, כדי שכל מורה שרוצה ארגז כלים מדהים לקידום התלמידים שלה תוכל לקבל דרך נפלאה עם תוצאות מרגשות תודה לה'!